עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות
דניאל, 22.
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
חיים  (8)
כאב  (8)
פילוסופיה  (8)
עצב  (7)
אושר  (6)
דיכאון  (6)
דכאון  (1)
רגשות  (1)
ארכיון

להיות מי שאתה

08/01/2018 20:06
TheAce
חיים, פילוסופיה, כאב, דיכאון, עצב, אושר
הי אתה, אם הגעת לפה זה כנראה כי היית צריך להגיע לפה.
ותן לי להגיד לך משהו, לא אכפת לי מי אתה, איך קוראים לך, כמה כסף יש לך בבנק, אם אתה נוהג על אוטו יקר, אם יש לך חברים, אם אתה גבוה או נמוך, שמן או רזה, אוהב בנים או בנות יש לי רק דבר אחד להגיד לך - לעולם אל תפנה נגד עצמך.
גם אם ברגע זה, אין אפילו בן אדם אחד בכל העולם שאכפת לו ממך, אל תפנה נגד עצמך.
כי ברגע שאתה פונה נגד עצמך, אתה הופך כמות האנשים שאכפת להם ממך מ- 0 למינוס 1, ומשם כבר לא תגיע לשום מקום.
אלא אם רצחת או אנסת מישהו, לא אכפת לי מה קרה בחיים הארורים שלך, זה אף פעם לא מאוחר מדי להגיד "כן, טעיתי", "כן, התבלבלתי", "כן, נכשלתי" אבל, וזה אבל גדול, אני אוהב את עצמי.
תצעק את זה, תצרח את זה בקולי קולות, "אני אוהב את עצמי"
כולנו נוטים לשכוח את הדבר החשוב הזה, וזה משגע אותי, כי אם לא אתה לעצמך לפני הכל, איך אתה יכול לצפות שמישהו אי פעם יתחבר אליך?
ולפעמים הכל נראה שחור ואפל ומפחיד ומסוכן וגדול ואכזרי וזה בדיוק הזמן שבו אתה מרים ידיים ואומר "אני לא מסוגל יותר" אבל למה אתה לא יכול יותר? למה? רק כי אתה החלטת!
ובנקודה הזאת אנשים יגידו לי, "אבל לא טוב לי" "אני סובל" "אני לא שלם עם החיים שלי" אוקיי, אז תמצא את המקור לבעיה ותחסל אותו!
וכשתפנו לחברים או משפחה ותגידו להם "לא טוב לי" הם יגידו לכם "אל תרימו ידיים" "אתם יכולים לעשות את זה" אבל פה הבעיה! השאלה היא לא אם אתם יכולים לעשות את זה, אלא אם אתם רוצים לעשות את זה, וזה הבדל עצום, כי זה נהיה כבר מובן מאליו שאנחנו עושים מה שמצפים מאיתנו לעשות ולא מה שאנחנו באמת רוצים לעשות, ואז אנחנו מוצאים את עצמנו לומדים שנים בשביל מקצוע שבכלל לא מעניין אותנו או עובדים ומתקדמים בעבודה שכל יום ויום בה מחריב לנו את הנשמה עוד יותר.
ככה נראית דרך החיים של רובנו!
וזה מקור הבעיה, שאנחנו לא באמת עושים בשביל עצמנו.
ולמה? אני באמת מנסה להבין למה? הרי אנחנו חיים בעולם הזה כולה 70 או 80 שנה, למה לבזבז אותם על מה שלא עושה לנו טוב?
ולא אכפת לי אם אין לך אף אחד, אתה תוכל להרוויח את האנשים הכי חשובים בחיים שלך אם אתה תהיה מי שאתה מהשניה הזאת.
אם תפסיק רק לרגע להלחם בעצמך ותבין שאתה צריך את עצמך לפני שאתה צריך כל בן אדם אחר, אז אתה תגיע למקומות שלא חלמת עליהם.
ואני לא מתיימר להגיד שאפשר להעביר את החיים האלה בלי אף חבר, אבל אני כן מנסה לכוון אתכם למקום שבו יהיה לכם הרבה יותר קל למצוא את הנפשות שירצו לעבור איתכם את החיים האלו.
כמו שאמרתי, אם באמת לא עשית משהו נוראי לגמרי לאף אחד אז אין שום סיבה שבעולם שתרגיש שאתה לא מספיק טוב.
קומו בבוקר ותגידו את זה "אני X ואני אוהבת לרקוד" "אני Y ואני אוהב לשיר" "אני Z ואני אוהבת לבשל"
דמיינו לכם מכונית שנוסעת לשני הכיוונים בו זמנית, גם קדימה וגם אחורה, האם זה נראה לכם אפשרי?
זה מה שקורה אצלכם בפנים כשאתם נלחמים בעצמכם, לא רק שאתם מבזבזים כל כך הרבה אנרגיות חשובות, אתם גם נשארים תקועים באותו מקום, זאת אומרת, בזבזתם את כל הכוחות שלכם ולא השגתם כלום!
לכן מחר כשאתם קמים אל תשכחו להגיד לעצמכם שלא משנה לאן תרצו ללכת, אתם תעשו את זה בשלמות עצמית.
העולם תמיד יבחן אותכם ולפעמים אולי תפסידו חבר או כסף או שיכאב לכם, אבל המצב הגרוע מכל הוא זה שבו אתם מפסידים את עצמכם, אל תתנו לכאב לגבור עליכם.
איפה שלא תלכו, אנשים יחושו אם אתם שלמים עם עצמכם או לא, וזה ישפיע על הצורה שבה יתייחסו אליכם, אתם רוצים לקבל יחס טוב מאחרים? קודם כל תתייחסו טוב אל עצמכם.
אני לא אומר שמהרגע שתעשו את זה כל הגורמים בחיים שלכם יהיו מושלמים, סביר להניח שלא תמצאו את עבודת החלומות שלכם ולא תתחתנו עם אהבת חייכם בתקופה הקרובה, אבל תמיד, לא משנה כמה גרוע המצב יהיה, תדעו שאתם עומדים יציבים.
לעולם אל תהיו תלוים באנשים אחרים, לפעמים אנחנו מגיעים למצבים בחיים שלנו שבהם כל כך רע לנו עד שאנחנו נהיים תלוים באנשים, וכשהם לא נמצאים שם, אנחנו מרגישים כאילו הכל נעלם, זאת בדיוק הבעיה כשאתה לא שלם עם עצמך, כי כשאתה שלם עם עצמך אתה תמיד תדע שגם כשלא יהיה שם אף אחד בשביל לעזור לך, זה בודאי לא אומר שאפסו התקוות.
אם אתם נוטים להיות תלוים באחרים, אז הם ירגישו את זה, אל תהיו האדם הזה שכאשר הוא נמצא בסביבה אז התחושה הכללית מתערערת.
תתחילו בלהיות על אותו קו עם שאר האנשים, מה שאומר בעצם "אני צריך אותך, אבל לא יותר ממה שאתה צריך אותי" ואז כאשר יגיע המצב שבו תתקלו בסירוב ממישהו לגבי כל דבר, אתם תגידו "אוקיי, שיהיה" ותמשיכו הלאה לדרככם
אני מבטיח לכם, שכאשר תיישמו את הכלל הזה, דווקא אז אנשים ירצו עוד יותר להיות איתכם.
אנשים נמשכים יותר אל ה-"אוקיי, שיהיה" מאשר אל "נו, בבקשה", נסו אותי ותגידו שאני טועה.
אני בטוח שיש בן אדם אחד שהכרתם בחייכם שכאשר הוא נמצא בסביבה האנרגיה נעשית חיובית וכיפית, או רגועה ושלוה, אני מאתגר אתכם! אני מאתגר אתכם להיות האדם הזה שכאשר הוא נמצא בסביבה מרגישים את הנוכחות שלו, אני מאתגר אותכם להיות האדם הזה שימצא את הנפש שלו גם כשהוא לבד וגם כשהוא בין אלף אנשים.
אני מאתגר אותכם להיות, אתם!
אחת שיודעתedya
אחת שיודעת
09/01/2018 07:42
זה ככ נכון. אבל לפעמים מאוד קשה לאהוב את עצמינו
יש הרבה כשלונות ומחויביות ואכזבות גם שמחות כמובן
אבל המון דברים שאנחנו חויים בחיים שמורידים לנו את הבטחון ואת הדמוי העצמי וזה חבל.
אני מטפלת בתינוקות ובעבר טיפלתי בילדים במצוקה
אני רואה במו עני איך תינוק ברגע שהוא נולד הוא נולד בטוח בעצמו ואז אני רואה איך הוא לאט לאט יוצר לעצמו את האופי ואז איכשהו הכול נהרס ומתמוטטת כי אנחנו 'בני אדם' הורסים הכול...ואם אתה מספיק חזק אתה נשאר בדעותיך
ואם אתה טיפה חלש אתה מועד.

אני מסכימה איתך בכול מילה ומילה צריך לאהוב את עצמינו בשביל שאחרים יאהבו אותנו. ללא ספק !

אפשר לשאול בן כמה אתה?
TheAce
09/01/2018 09:33
בוקר טוב, תודה על התגובה את באמת צודקת.
שמח לראות שיש מישהי שמתעניינת במה שאני כותב.
אני בן 22 וחצי.
אחת שיודעת
09/01/2018 15:57
:)
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: